ב-1998 פנה אלי מנהל ארגון, אשר עקב סכסוך עם ארגון אחר הקפיאו אצלו ביצוע פרויקט בהיקף מעל למיליון ש"ח. בפגישה אחת עם צוות ההנהלה, הבאתי אותם לתובנה שסביר שגם הארגון השני מעוניין בביצוע הפרויקט. פניתי (ברשותם) לארגון השני. הללו שמחו על ההזדמנות.
בישיבה בת כשעתיים, החליטו הצדדים על הדרך לממש את הפרויקט המשותף.
לא ייחסתי לנושא הסכסוך תשומת לב מיוחדת, והמשכתי בדרכי המקצועית כיועץ ארגוני.
גישור? עוד לא הכרתי את המושג.
בהמשך עבודתי עם ארגונים, נוכחתי לראות כמה משאבי זמן ואנרגיות מבזבזים עובדים ומנהלים סביב מתחים וסוגיות שבמחלוקת. לרוב המתח קיים מתחת לפני השטח, וכל צד מנסה לגייס תומכים לעמדתו, מה שמבזבז גם את זמנם של עובדים שאינם צד למחלוקת. מי לא מכיר את התופעה?
לעתים הסכסוך הגיע לפתחי כאיש מקצוע ובמרבית המקרים הצלחתי לסייע למנהלים להגיע לפתרונות. כנראה בזכות אינטואיציה ושימוש בכלי ייעוץ אחרים אשר רכשתי, ביניהם מודלים לניהול קונפליקטים המשמשים עד היום בלימודי גישור (תומס וקילמן, 1976).
ב- 2014 הגיע לפתחי סכסוך בין 2 מנהלות אשר כשלתי בפתרונו. חשתי שאין לי מספיק כלים לקדם את פתרון הסכסוך או לתת כלים לאותו מנהל הממונה על שתיהן, אשר נועץ בי בנושא זה.
אומרים שכישלון הוא גם הזדמנות.
אז פניתי ללמוד גישור. כיום אני מגשר מוסמך ומנחה מגשרים.
בתיק בית המשפט הראשון שהגיע אלי גישרתי בשיתוף עם מגשרת בעלת ניסיון רב. הצדדים לא הגיעו לפתרון מוסכם. נכשלנו. התיק הוחזר לבית המשפט. בית המשפט פסק שהתיק מורכב מידי והעבירו לבית המשפט המחוזי.
המגושרים שבו אלינו. בתום פגישת גישור נוספת בת 4 שעות, הם חתמו על הסכם.
מרצונם.
התובנות שלי:
1. הגעה להסכמות זו בחירה.
2. אל תרימו ידיים. גם כאשר הסכסוך נראה מורכב ולא פתיר.
בכל מקום בו יש אינטראקציה בין אנשים, קיימות מחלוקות.
לעתים המחלוקות הופכות לסכסוך, ולעתים הסכסוך מסלים והופך לתביעה משפטית.
גישור זו שפה המאפשרת לעצור את התדרדרות הסכסוך ולהגיע להסכמות מרצון. ללא כפייה.
הגישור מתבצע בסיוע של איש מקצוע ניטרלי, המגשר, אשר בונה את זירת השיח ומאפשר לצדדים לנסות ולהגיע לפתרון.
לגישור יש כללי עבודה, קוד אתי, ובהקשר המשפטי הוא מעוגן בחוק ככלי עזר לפתרון סכסוכים בבתי המשפט בישראל (ובחלק ממדינות העולם).
חלק מיתרונות הגישור הוא בהיותו בחירה. התהליך ותוצאותיו נמצאים בשליטת הצדדים, והסכם נחתם רק בתנאי שהוא מקובל על כל הצדדים.
גם לצד הכלכלי משקל, היות והליך הגישור זול משמעותית מהתדיינות ארוכה בבתי המשפט.
היתרון הרגשי הוא ביכולת להניח את הקונפליקט מאחוריכם: להשלים עם מה שאירע בזכות כך שהיית שותף להגדרת הפתרון. ההסכמה על פתרון מאפשרת להמשיך הלאה בין אם מדובר בקונפליקט בו הצדדים לא ייפגשו בעתיד, או לעבור לשלב אחר במערכת יחסים ארוכת טווח.
לאחרונה ישנה עלייה במודעות אודות יתרונות הגישור ועסקים רבים מעדיפים לפנות לגישור טרם פנייתם לתביעה בבית המשפט.
שירותי הגישור הניתנים על ידי מבוצעים לעתים בשיתוף פעולה עם מגשרים נוספים: עורכי דין מומחים בתחומם, מנחי סדנאות ועוד.
באופן זה אני משלב את המומחיות של כל אחד מן העוסקים להצלחת התהליך.
השרות מתאים ליחידות הפועלות באופן עצמאי מחד, אך גם מקיימות ביניהן ממשקי עבודה משותפים מאידך. לעתים קרובות נושאים נופלים בין הכיסאות, אין הבנה של כל יחידה את השנייה, לא ברור מדוע כל יחידה מבצעת פעולות באופן המפריע ליחידה האחרת, הציפיות של האחת אינן מתממשות על ידי השנייה, ובמקום לעבוד בשיתוף פעולה, נבנים חילוקי דעות וקונפליקטים ההולכים ומתעצמים.
כאשר שפת הגישור מוכרת לאנשים בארגונים, היא מסייעת לחפש ולמצוא את המשותף להם ולהגיע לשיתוף פעולה פורה בתוך ארגונים ובין ארגונים. כאשר מדברים גישור, מבינים זה את צרכיו של זה ואז יש סיכוי להצליח להגיע להארה וליצור ערך מוסף משמעותי לכל הצדדים. מן השיח עולה ההבנה כי יש בידך אמצעים היכולים לשמש אותי, ויש לי אמצעים היכולים לשמש אותך. פתאום ניתן לגלות או להמציא מוצר שלישי שאף אחד לא חשב עליו, להעניק במשותף מוצרים משלימים, לשתף ברשימת הלקוחות מקבלי השרות ועוד ועוד.
בזכות כך הערך של שני הארגונים גדל.
אסכם כי למגשר ידע ויכולת לסייע בידכם לא רק להגיע לפתרון של קונפליקט קיים, אלא לפתוח פתח לעתיד טוב יותר, בו כל צד מרוויח.
כי גם קונפליקט יכול להפוך להזדמנות.
קיים אצלך סכסוך או מתח מתמשך?
רוצה להיערך למשא ומתן מול גורם חיצוני?
רוצה לשפר את שיתופי הפעולה בין העובדים ובין היחידות בארגון, או עם ארגונים אחרים?
מתלבט/ת איך להעביר החלטה תוך מניעה של קונפליקט צפוי?